ד”ר נאוה סביליה שדה
חוקרת אמנות, אוצרת, מרצה

“חופים רחוקים” – רחל ביצ’קוב – בילסקי

“חופים רחוקים” – רחל ביצ’קוב – בילסקי, מרכז האמנויות הרב תחומי, הוד השרון, נובמבר 2013

“חופים הם לפעמים געגועים לנחל”
(נתן יונתן)

מימד של געגוע נסוך על פני אחת מעבודותיה של הציירת רחל ביצ’קוב-בילסקי, המוצגת בתערוכה \ו: קבוצת אנשים עומדת על חוף ומתבוננת לעבר ים המתמזג עם שמים תכולים זוהרים. הדמויות הן עלומות, נטולות זהות, אולם למרות זאת, ניתן להבחין בדריכות האופפת אותן, כאילו ליבן עורג למקום רחוק ונכסף. חלוקת הקומפוזיציה ביצירה מעניינת אף היא: חול הים מהווה את המישור הקדמי של התיאור, קבוצת הדמויות העורגת אלי ים מהווה את המישור השני, ואילו הים והשמים מהווים את המישור השלישי. אמצעי אמנותי אחר הבולט בתיאור זה הינו הצבעוניות המלבבת והנעימה למראה, המקנה לציור תום וראשוניות קסומים.
מהי משמעותה של ערגה זו? האם ניתן לראות בה סימליות כלשהי?
סידרת ציורים זו של הציירת רחל ביצ’קוב – בילסקי המתמקדת בתיאורי חופים אקזוטיים והחיים סביב הים, קיבלה השראתה מביקור שערכה באי סרי לנקה.
החיים סביב המים: הדיג, ההשקיה, הכביסה וההנאה זכו תחת מכחולה של רחל למראה ססגוני רווי בצבעוניות עשירה ועזה. הגוונים השונים של המים – הכחול, התכלת והירוקים -מבטאים עבורה מחד, את פשטות החיים של התושבים, ומאידך, את החדווה והשמחה הנובעות ממקור טבע אדיר זה. הקשר בין האדם והמים מהווה עבור האמנית השתקפות של הקשר בין אדם לאדם, ולפיכך מסמל את החיים עצמם, על הטוּב והיופי שבהם, לצד העוולות והסבל.
ואכן, חופים עשוים להיות לעיתים שלווים וזוהרים באור שמש, מוריקים ושופעים, אולם לעיתים הם סוערים ורוגשים, ומוצפים במי הים המאיים לבלוע את האדם, עד שהוא נותר, כדברי השיר, נטוש ובלי כוחות. דימויי חופים מסוג זה צויירו על ידי האמנים הרומנטיים בתחילת המאה ה- 19, כגון וויליאם טרנר וקספר דויד פרידריך, אשר ביקשו לתת ביצירתם ביטוי לתפיסת אפסות האדם אל מול מרחבי היקום, איתני הטבע ועוצמת האלוהות.
ואכן, חופים רחוקים הם מושא לגעגוע וכיסופים לשמחה וליופי – נחל, כדברי שירו של נתן יונתן – שאינם מצויים תמיד בחייו של אדם.
עם זאת, החופים הרחוקים בציוריה של ביצ’קוב-בילסקי, אשר גדלה בחיקה של משפחה שהתיישבה על אדמת הוד השרון עוד בסוף המאה ה- 19 ושעסקה בחקלאות, אינם כה מאיימים כביצירותיהם של אמני המאה ה- 19. חופיה נעימים ותמימים למראה, כאילו נגישים הם לכל, ואינם כה רחוקים. חופים קסומים אלו מוריקים מצמחיה, ושופעים ציפורי שיר חינניות, כחלום רחוק ודמיוני. ואולי, בעצם, חופים אלו הם ברי השגה?
המסע לקראת החוף הקסום הינו כמסע מטאפורי של האדם תאב החיים לקראת מימוש והגשמת מטרות חייו. חופיה של ביצ’קוב – בילסקי הינם על כן בבחינת משל לאדם הבורא את המציאות במו ידיו ומעצב אותה בגוונים בהם בחר.

ד”ר נאוה סביליה שדה
אוצרת התערוכה
נובמבר 2013