ד”ר נאוה סביליה שדה
חוקרת אמנות, אוצרת, מרצה

הרצאות

האמנות הינה שפה מתעתעת העמוסה בסמלים, מטאפורות, חידות וצפנים. המסר החבוי בדימוי האמנותי יהיה לעיתים אחר לגמרי ממה שנדמה למראית עין. הדימוי האמנותי הוא תולדה של עולם תרבותי שלם, וחקר האמנות הוא לפיכך תחום הקשור להיבטים רבים ושונים: היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, דת ועוד. פיענוח יצירת אמנות עשוי להעמיק את הבנת המציאות והכרת האדם את עצמו ואת עולמו. ההרצאות עוסקות בשפת האמנות ופרשנותה, אמנות ותרבות קלאסית והשפעתה באמנות העכשווית.

ההרצאות הן פרי מחקר מעמיק לאורך שנים, ומזמנות חוויה אסתטית ואינטלקטואלית, בהיותן משלבות אמנות ותחומי תרבות שונים גם יחד. כל הרצאה היא כהרפתקה המובילה לחשיפת סוד העשוי להעשיר ולהעמיק את עולמנו הערכי והרוחני, ומלווה בהומור ובזיקה לאקטואליה.

עולם מיתולוגי בעידן דיגיטלי: קלאסיקה באמנות עכשווית

פולמוס: העולם הקלאסי ואנחנו’ – הרצאות האגודה’ לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל, בהנחיית פרופ’ מרגלית פינקלברג
“תולעת ספרים”, תל אביב
05.05.2013
צפייה ביוטיוב

נושאי ההרצאות

עולם מיתולוגי בעידן דיגיטלי: קלאסיקה באמנות עכשווית

התרבות הקלאסית, אשר הפעימה את ליבם ורוחם של אמנים בתקופת הרנסנס והבארוק, לא חדלה למעשה מעולם לנסוך השראה. האמנות העכשווית נוטלת אף היא מקורות השראה מן העולם הקלאסי, מתוך נקודת מבט שונה, המושפעת מן התהליכים והאירועים ההיסטוריים וההגותיים במאה העשרים והעשרים ואחת. ההרצאה עוסקת בבחינת הנוכחות הקלאסית באמנות העכשווית הישראלית והבינלאומית, באמצעות דיון השוואתי במשמעותם של ערכים אסתטיים ורעיוניים קלאסיים בתרבות העכשווית.

תולדות היופי: בעקבות אומברטו אקו

חוקר האמנות ארתור דנטו קבע כי באמנות העכשווית לא ניתן לדבר במושגים של יופי. עם זאת, לאורך תולדות האמנות נתפסה האמנות כמייצגת של “היפה” על יסוד ההנחה לפיה יפי הטבע לא נברא על ידי האדם והוא ניתן להשגה בראיה ממוצעת ובלתי מעובדת, בעוד שהיופי שבאמנות נוצר על ידי האדם ומשקף את יפי המחשבה הגאונית, שניחנה בסגולת הכשרון לבראו. יופי זה ניתן להבחנה על ידי העין המאומנת והתודעה המלומדת, שביכולתה לזהות את היופי האיכותי והעמוק יותר. מהותו של “היפה” נדונה באריכות בפילוסופיה היוונית. אפלטון ראה בערכי “הטוב והיפה” מושגים השלובים זה בה. היופי הרוחני נתפס כנעלה על הפיזי, אולם “יופי קלאסי” הפך למושג מקובל להגדרת דימוי אסתטי אידאלי. הרצאה זו עוסקת בשאלת טיבו של “היפה”, הגדרת ערכים אסתטיים קלאסיים  ודיון במידת הרלבנטיות של ערך זה באמנות העכשווית, תוך סקירה המתבססת על ספרו של אומברטו אקו “תולדות היופי”.

על ארוטיקה ואהבה אפלטונית

יצירות אמנות קלאסיות וסיפורים מיתולוגיים רבים הם בעלי אופי ארוטי וחושני. “ארוטיקה” כמושג פילוסופי נתפסה כערך רוחני בעולם הקלאסי. הרצאה זו ו תבחן מהו פשר הסגידה של אנשי העולם הקלאסי לאפרודיטה, אלת היופי והאהבה; מדוע הקדיש אפלטון דיונים רבים לגבי טיבה של הארוטיקה ומשמעותה; מדוע עמוסה האמנות היוונית  בתיאורים ארוטיים; וכיצד ניתן לראות בארוטיקה ערך רוחני. ההרצאה תדון בהיבטים האסתטיים והרוחניים של הארוטיקה, ובמהלכה ישולבו יצירות, קטעי ספרות וסיפורים מיתולוגיים.

האם הגדולה – על נשים, אמהות ואלות אדמה מיתולוגיות

המיתולוגיה היוונית שופעת סיפורים אודות נשים רבות פנים: הנימפה קליפסו אשר הניחה לאהובה אודיסאוס לשוב לביתו; פנלופה, רעייתו של אודיסאוס, אשר ציפתה לשובו במשך עשרים שנה; פסיכה, הנפש היפה, אשר מילאה מטלות שונות ומשונות במאמץ להשיב אל חיקה את קופידון אהובה. כיצד נתפסו הגוף והמיניות הנשית, הפריון וההולדה במיתולוגיה ובעת העתיקה, ומהי מידת השפעתה של תפיסה זו בעת המודרנית? מה טיבה של הפראיות הנשית ואילו דמויות מיתולוגיות מייצגות אותה? מדוע ישנן מספר אלות פוריות, ומה מסמלת כל אחת מהן? הרצאה על נשים ואמהות מיתולוגיות ‘טובות’ ו’רעות’, אלות טבע, אדמה ופוריות עצומות, אינסטינקט נשי פראי, ונשים החוגגות את נשיותן.

אנשי הברונזה  – תרבות הגוף ביוון הקלאסית

הגבריות בעולם הקלאסי נתפסה כערך, ולא רק כנתון ביולוגי. האמנות הקלאסית שופעת דימויי אתלטים עירומים המציגים את גופם (ואת גבריותם) לראווה. הרצאה זו עוסקת במשמעות הגבריות על פי תפיסת העולם הקלאסית, בשאלה הנצחית – מדוע גופם חשוף לגמרי, מהי משמעותה של “אהבת גברים”, ומדוע טיפחו הם את גופם באובססיביות, כמעט כמו נשים…

‘לחם ושעשועים’ – יצרים ואשליות ברומא העתיקה

“…הו בני תמותה עלובים… מוות הוא מנת חלקנו… לכן בואו, נמצה את החיים כל עוד ניתן… ” (פטרוניוס, ‘סאטיריקון’). האם ניתן לקבוע, שהנהנתנות בימי רומא העתיקה היתה לערך המרכזי ביותר בתפיסת החיים? שפע הציורים וחפצי האמנות בעלי האופי הביזארי והארוטי מבתי הבושת בפומפי, והספרות הרומית החושנית והמשעשעת אכן עשויים להעיד שכך הדבר. ההרצאה תדון בטיבו של ההדוניזם הרומי, תוך העלאת שאלות מוסריות לגבי גבולות האשליה והנהנתנות, והשפעת העושר החומרי.

המשתה –  יין ועונג בעולמו של דיוניסוס

“יין הוא ראי הנפש” (תאוגניס). תרבות היין והמשתה נקשרה בעולם הקלאסי לפולחנו של האל דיוניסוס, אולם היוותה גם אירוע חברתי. הרצאה זו תעסוק במשמעויות השונות של המשתה והיין בעולם העתיק: משמעויותיו הסימליות של  דיוניסוס, אל היין והסיפורים המיתולוגיים אודותיו, משמעות הפולחן והדת הדיוניסית, טיבם של היצורים הדיוניסיים הפראיים, ומשמעותה החברתית של שתיית היין והמשתה.

אהבתו של נרקיסוס – סיפורים מיתולוגיים ומשמעותם

מדוע הופך נער לפרח, ואילו נערה הופכת לעץ או לפרה…? מדוע התחפש אכילס לעלמה ומה חיפש אודיסאוס במסעותיו? מדוע נטש תזאוס את אריאדנה, ומהי משמעותה של אהבת נרקיסוס את עצמו? הרצאה העוסקת במשמעותם הרעיונית והערכית של סיפורים מיתולוגיים שונים, תוך זיקה לתפיסתם בימינו.

פסיפס מיתולוגי – פסיפסים בארץ ישראל ובעולם הרומי

הביטוי האמנותי הססגוני והשכיח ביותר בתקופה הרומית היה שטיח הפסיפס. מהם הסודות האצורים בדימויים העיטוריים והמיתולוגיים בפסיפסים? האם קיים קשר בין הפסיפסים מציפורי ומאתרים אחרים בארץ ישראל, לפסיפסים הרומיים המרהיבים מצפון אפריקה? הרצאה העוסקת בניתוח תרבותי וערכי של הסמלים והמשמעויות בפסיפסים מארץ ישראל ומהעולם הרומי בכלל: רומא, צפון אפריקה, תורכיה והמזרח התיכון.